ללמוד ולעשות

ניסן לברון ~

תודה לדן טיומקין ועופר גיסין על הוספותיהם

כישלון השתלבות חוזרים בתשובה רבים בחברה החרדית

בשנות ה-1970 החל בישראל מהלך חברתי של חזרה בתשובה מרקע חילוני. מהלך זה הוא תופעה היסטורית ייחודית בדורות האחרונים. הכיוון שאפיין את המהלך היה השתלבות מליאה בחברה החרדית, אימוץ אורחותיה והמלצה על לימוד תורה כעיסוק עיקרי.

לדעת רוב המומחים העוסקים עם החוזרים בתשובה כיום, השתלבות זו נכשלה אצל רבים מהחוזרים בתשובה, עקב קשיים גדולים שניצבו בדרכם. מאמר זה ידון בחוזרים בתשובה הנמצאים בחברה החרדית, ולא במגזרים אחרים.

המומחים מונים, כבעיות עיקריות, מחסור חריף אצל חוזרים בתשובה בידיעות ומיומנויות הנחוצים לחיים מאוזנים על פי תורה, כולל קשיים בחיי משפחה וזוגיות, בחינוך הילדים, חוסר ניסיון וקשיים בליווי הילדים במסגרות לימוד תורניות, ופערים גדולים בין האווירה בבית לחברה החיצונית. הבעיות הוחמרו על ידי חוסר קבלה וניכור מצד הממסד החרדי, ועדות "איכלוס וקבלה" בלתי-מתחשבות, המעטה מצד חלק מהחרדים בערכו של מי שעובד לפרנסתו, שיצר אצל חוזרים בתשובה חוסר איזון בין התמסרות לתורה מחד, וחיובי הפרנסה מאידך, ועוד.

כתוצאה מהבעיות הללו נוצר אצל חוזרים בתשובה רבים משבר חמור שמתאפיין בבעיות אלה:

• קונפליקטים בזוגיות עד כדי שיעור גירושין גבוה
• נשירה המונית של הילדים מדרך חיים תורנית כלשהיא (ראה לדוגמה בנספח, המציג נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שביתר עילית היא העיר היהודית היחידה עם כמות נשירת נוער כמו ערים ערביות)
• מחסור כלכלי
• חוסר סיפוק אישי, מרירות ומתח.

הבעיות הועצמו על ידי:

• מחסור בליווי וטיפול-המשך מקצועי לחוזרים בתשובה
• ליווי וייעוץ מוטעה שניתן על ידי חרדים מבית ללא הבנת צרכיהם הייחודיים של חוזרים בתשובה וגרם יותר נזק מאשר תועלת
• היעדר הידברות מספקת, ארגון ולכידות בין העוסקים השונים בתחום.

לדעת מומחים, ציבור החוזרים בתשובה מוגדר כ"חברת מהגרים" על שלל בעיותיה ומבחינה סוציאלית הוא בסיכון גבוה.

יצויין כי חלק מהחוזרים בתשובה הצליחו להשתלב בחברה החרדית בהצלחה מסוימת.

מאפינים כלליים של ציבור החוזרים בתשובה

בהכללה, ניתן לחלק את ציבור החוזרים בתשובה לשלוש קבוצות עיקריות:

– החוזרים בתשובה הוותיקים, בעלי ותק של 15 שנה ומעלה: חיים בחברה החרדית על תת-מגזריה. מטופלים במשפחות גדולות, טרודים בבעיות חינוך, שלום בית, פרנסה. רבים מהם חשים חוסר סיפוק מחייהם. בתוכם מצויים בעלי כישרונות ויכולות אדירים שאם יצאו לפועל יוכלו לתרום רבות לעם ישראל.

– החוזרים בתשובה שטרם התפכחו: צעירים וצעירות רבים השואפים להיות בני תורה, ומקבלים הדרכה בלתי מאוזנת. במקום ללמוד מניסיונם של הותיקים, הם חוזרים על אותן טעויות שיובילו להתפכחות כואבת. זו קבוצה איכותית אך עקרונית אינה מוכנה לשמוע שיחות הדרכה ל"איזון", מסרבת להכיר במגוון הרחב הקיים בעבודת ה' וחבריה נוקטים בהתבטלות מול האברך או הרב המחזיר בתשובה.

– החוזרים בתשובה החדשים: בדרך כלל אינם דבקים בשיטה רעיונית או קהילה כלשהיא. מחוברים לשיח הציבורי החילוני ולאינטרנט. עשרות אלפים מהם רווקים (לפי נתוני הלמ"ס). זקוקים להדרכה רבה כדי לא להיקלע לעיוותים בהשקפה, ולבעיות שלום בית וחינוך קשות בעתיד.

במקומות רבים בארץ נמצאים ריכוזים של חוזרים בתשובה ללא הנהגה והדרכה. רבים מאלו שחיים בחברה החרדית סובלים מהבעיות שתוארו לעיל ואינם מקבלים עזרה על כך. מציאות זו יוצרת כאמור קשיים ומשברים שהם מצב נפיץ מבחינה חברתית.

התפכחות והכרה

נוכח השבר שתואר לעיל שפגע בהם אישית, ציבור החוזרים בתשובה הוותיק עבר בשנים האחרונות תהליך של התפכחות והתבגרות. בקרב רבים התגבשו התובנות הבאות:

1. ציבור החוזרים בתשובה הוא זרם חברתי עצמאי (אבל א-סקטוריאלי מטבעו) בתוך הפסיפס של היהדות שומרת המצוות בעולם, ובעל מאפיינים מובהקים של מטרות ובעיות משותפות. זהו ציבור חילוני לשעבר, שעבר לצורת חיים דתית-תורנית וצריך מסגרות שיתנו מענה לצרכים המיוחדים שלו, כגון הדרכה מיוחדת בלימוד התורה, חינוך ילדים, בניית בית יהודי, ופרנסה. הוא ציבור "מהגרים" שנחת בחברה חדשה וזרה, וזקוק למסגרת חברתית מתאימה לצרכיו, חמה ותומכת.
2. המסגרת החרדית אילצה רבים מהחוזרים בתשובה לחיות בצורה שאינה מתאימה להם, ועקב כך נגרמו הנזקים שתוארו לעיל. הם חשים תחושת החמצה, שבדרך הארוכה שעברו הם ויתרו למעשה על היצירתיות, הכישרון והפוטנציאל האישי עבור אשליה של אחידות קהילתית שהתבררה כלא-קיימת או כלא-מתאימה.

אנו מבקשים להדגיש כי חוזרים בתשובה שעברו או שיעברו למגזר החרדי-לאומי או הדתי-לאומי יתקלו בבעיות המיוחדות של מגזרים אלה (כולל הפתיחות להוויה החילונית ולמתירנות, המביאה לנשירת נוער גדולה גם שם), אך יתכן שבמגזרים אלה יקל על החוזרים לרתום את יכולותיהם ליצירת חיים תורניים נאותים.

תכונותיהם ויכולותיהם

לרוב בעלי התשובה יש במהותם תשתית רוחנית טובה לקיום חיי תורה, כי הכוח שהניע אותם לחזור בתשובה הוא הרצון העז לחיות חיים שהתורה עיקר בהם, עם אהבת תורה ורצון ללמוד אותה. הם מחבבים את המצוות, ויש להם יראת שמים ואהבת ישראל, הבריאה והברואים. רבים מהם בעלי השכלה ואופקים רחבים, ויכולת פעולה טובה מול ציבורים שונים, כולל החילוני. יש בתוכם מאגר של כוחות איכותיים, הקוראים היטב את השטח, ובעלי חשיבה פורה ומקורית המחפשת פתרונות על פי תורה.

רבים מהחוזרים בתשובה הותיקים מחפשים כיום חיים בריאים ומאוזנים של תורה ועבודת ה' עם תחושת יצירה והתחדשות, שואפים לחיים של ערכי אמת, מבקשים לחבר את התורה עם החיים, לאזן בין הקודש והחול, לעבוד לפרנסתם בלי להרגיש נחותים עקב כך, להשתייך לחברה איכותית אך ללא אפליות סקטוריאליות, חברה שכל מי שנאמן להלכה וירא שמים יכול למצוא בה מקום. יושר אישי וציבורי ותרומה לחברה מוערכים על ידם מאוד. הם רוצים לשמור על ערכים טובים עליהם חונכו בחברה הישראלית ממנה באו, להיות ערים להווית החיים היהודיים בארץ ולתרום להם. הם מבקשים חיים שתורת ה' שבמרכזה גורמת גם לאחריות קהילתית ונכונות לנשיאה בעול.

זכה דורנו לתופעה של אלפי יהודים כישרוניים ואיכותיים, שכל אחד מהם טומן בחובו עולם שלם של ידע, תובנות, כישרונות, יראת שמים ורצון תורני חזק, שגרם לו לעזוב את עולמו הקודם. ראוי היה שעוצמה כזו תמונף למימוש כל הכישרונות באופן שישפיע ויקרין לא רק על איכות החיים של אותם בעלי תשובה יקרים, אלא על עם ישראל כולו, קרובים ורחוקים.

לצערנו, במציאות זה לא מה שקורה, וחוזרים בתשובה רבים מאד לא נמצאים "במקומם", לא מודעים ליכולותיהם ולאפשרותם להשפיע, ועסוקים בקרב הישרדות מתיש של בעיות זוגיות, חינוך ילדים, פרנסה ואי-התאמה חברתית. מצב זה מונע מהם להשפיע כראוי על משפחתם וסביבתם החדשה, וגם על סביבתם הקודמת, בנוסף לנזק הענק שנגרם להם עצמם, שתואר לעיל.

הצורך במהלך חדש ומסודר

למרות שבציבור החוזרים יש כישרונות ויכולות אדירים, הבעיות שציבור זה סובל מהן קשות לא נפתרו כיון שעד כה לא נעשה ניסיון מקיף ומסודר לתת להן מענה. למיטב ידיעתנו אין ארגון או מוסד, בארץ ובעולם, שלקח על עצמו לעסוק בנושא בצורה משמעותית ונכונה.

יש צורך דחוף בהכנת כלים מתאימים עבור החוזרים בתשובה לקיום תורה ומצוות בצורה שפויה, מאוזנת, על בסיס יציב בגשמיות המאפשר צמיחה בריאה ברוחניות, ולהימנע מהטעויות שאפיינו את הותיקים, שפעמים רבות לא הודרכו נכון.

לכן אנו סבורים כי על בעלי התשובה המנוסים האמונים על דרכה של תורה, לקחת אחריות על הדרכת תנועת התשובה, כדי לתקן את הדרוש תיקון ולמנוע בעיות בעתיד. לדעתנו הם המוכשרים ביותר לעסוק בנושא משום היכרותם מקרוב עם התמודדויותיו של בעל התשובה בתקופות החיים השונות.

שאיפתנו היא לסייע לחוזרים בתשובה לבנות את חייהם בצורה בריאה בכל התחומים החיוניים לחיים על פי תורה. אנו משוכנעים כי טיפול וליווי בעלי תשובה כראוי, לימוד של כישורי חיים הנצרכים לחיי תורה ומשפחה, כולל הדרכה בזוגיות, חינוך, רכישת השכלה תורנית מספקת ומקצוע לפרנסה בכבוד, ימנעו את רוב ככל המצוקות האישיות והכלכליות, הנטייה לגירושין, ונשירת הילדים.

לענ"ד ציבור יקר זה שעזב את "מנעמי" העולם החילוני למרות ש"הצליח" בו, וכל שהוא מבקש הוא לחיות חיים מלאים על פי תורה – ראוי לעזרה לשקם את עצמו.

תקוותנו היא שמהתחדשותו של ציבור זה תבוא גם בשורה של תיקון, התחדשות וברכה לתועלת כלל החברה הישראלית.

*

להלן תוגש הצעה לייסוד מרכז הדרכה וסיוע לחוזרים בתשובה. הצוות המוצע להפעלת המרכז הוא בעל ניסיון רב בעזרה וקידום חוזרים בתשובה. אנו סבורים כי אם הסיוע יינתן במוסד מסודר, תוך רישום שיטתי של עולם התשובה, הדרכה, מניעה וטיפול בבעיות הן ברמה האישית והן באופן כולל, הן למבוגרים, הן לילדים שהם הדור השני של החוזרים בתשובה, והן למנהלי מוסדות להחזרה בתשובה אשר מחנכים כיום ללא הפקת לקחים מטעויות העבר ולא מודעים למכשולים שבהמשך – נוכל בעזרת השם יתברך להביא בזה בשורה אמיתית לעולם היהודי.