הנמצא פתרון לתעלומת טביעות-החותם מימי בית ראשון?

ניסן לברון *

בשנת 2018 חשפה הארכיאולוגית ד"ר אילת מזר בחפירותיה בירושלים טביעת-חותם עם המילים "לישעיה נבי". החפץ תוארך לימי בית ראשון, בהם כידוע חי ישעיהו הנביא בירושלים.

כצפוי התגלית עוררה הד ציבורי גדול, ודיון מקצועי נרחב – האם ניתן לשייך את החותם לנביא ישעיהו?

הצגתי את השאלה לחברים בקבוצת המייל "ארכיאולוגיה תנ"כית", שחלקם מומחים בתחום, כגון פרופ' יואל אליצור, ד"ר יואל -בן-נון ומאיר רוטר, וניסינו לענות על השאלות בנושא. את הסיכום מתגובותיהם, המובא למטה, שלחתי לד"ר מזר, אשר השיבה בתודה ובהערכה ליוזמה.

שלחתי את הסיכום גם למומחית לארכיאולוגיה ולכתב עברי, רעות לויתן בן-אריה, העובדת עם ד"ר מזר. גם היא קיבלה את הדברים באופן כללי בחיוב, והעירה כי "חשוב לציין שהטביעה אינה שלמה בקצה השמאלי שלה, ויש מקום להשלמת אות נוספת. יש לציין בכל זאת שיש גם שם פרטי נבי שמופיע בתנ"ך ובממצאים אפיגרפיים. כתוב נובי עם ו"ו בנחמיה, י, כ, והקרי ניבי".

להלן הסיכום:

האם יש פשר לכיתוב "נבי" כפי שהוא?

אכן יש ראיות ש"נבי" יכול להיות קיצור של "נביא".

א. החותם מתוארך לסוף מאה שמינית – ראשית מאה שביעית לפנה"ס. אלה ימיהם של חזקיהו וישעיהו, אז השפה העברית הייתה השפה הנוהגת, וכתיבתה נשאה לפעמים מאפיין של העדר אותיות אילמות.

כתיב חסר ללא אותיות אהו"י נפוץ מאוד בכתיבה בכתובות בעברית. אולי מטעמי חיסכון במקום, המצומצם ממילא על גבי החותם.

ב. כמדומה שגם בתרגום יונתן, (ולהבדיל) ובשפה הערבית נביא נקרא "נבי".

האם יש מקור תורני שנביא מציין את עובדת היותו נביא?

כן, ישעיהו עצמו מציין את מעמדו כנביא.

א. לפי הדעה שישעיהו כתב את ספרו, הנה הוא קורא לעצמו נביא: "וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶלְיָקִים אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר, וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים, מִתְכַּסִּים, בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, הַנָּבִיא". (ישעיהו לז, ב).

ב. בעקיפין: ראי שהוא קורא לאשתו "הַנְּבִיאָה" (ישעיהו ח, ג). והרד"ק מפרש: "היא אשתו, וקראה נביאה לפי שהייתה אשת נביא". אמנם יש מפרשים שסוברים אחרת והדבר צריך בדיקה.