ניסן לברון *
האם תיתכן גישה חדשה לבעיות שיוצר איווט ליברמן, אדם שגורם להרבה הסתה אנטי-יהודית וחוסר יציבות פוליטית בישראל?
זעקות הכאב והזעם המופנות אל ליברמן בעקבות צעדיו נגד הציבור החרדי מתעלמות מהאמת היסודית: ליברמן חושב שהוא עושה לחרדים 'טובה' גדולה, בסופו של דבר.
כיצד יתכן?
ליברמן ושותפיו מאמינים שאדם נורמטיבי חייב לעבוד לפרנסתו. מי שאינו עושה כן הוא פרזיט שחי על חשבון המדינה וכספי המיסים של הציבור העובד והנאור. הם אינם מכירים בערך האדיר של לומדי התורה.
לפי זה, כל מה שיגרום לחרדים לצאת לעבודה ויהפוך אותם לחברה חומרית ו'יצרנית' – הוא דבר טוב והכרחי. לדעתו של ליברמן זה יהפוך את החרדים לחברה טובה ובריאה, ואז לא יצטרכו לקחת אותם "במריצה למזבלה", כפי שהוא התבטא.
אז מה הפלא שליברמן פועל כפי שהוא פועל?
אבל יש בעייה נוספת.
לליברמן ומפלגתו יש אג'נדה אנטי-דתית והם מפיצים מסרים חריפים בגנות שומרי היהדות. התנהלותו הכוחנית של ליברמן, שלדבריו "אינו דופק חשבון", מנעה בעבר הקמת ממשלה בעלת נטייה דתית-מסורתית, וערערה את היציבות הפוליטית בישראל. כולנו, כולל מצביעיו של ליברמן, ניזוקים מזה.
לאחרונה הזדמן לי לפגוש כמה ממצביעיו של האיש: עולים חילונים ממדינות חבר העמים. חלקם דוברים עברית בסיסית בלבד ודי מרוחקים מהישראלים שגדלו כאן. יש להם את העיתונות וחנויות המזון המיוחדות להם. הם באו לישראל לאחר שנים של חינוך קומוניסטי שנכפה עליהם לא באשמתם, והטמיע בהם זלזול בדת, ולראות בחרדים שאינם עובדים – טפילים שאינם מועילים במאומה לציבור ולמדינה.
בטוחני שיש ביניהם אנשים נבונים רבים שחפצים בטובת החברה הישראלית ומוכנים לכבד את היהדות. אולם בהיעדר אופציה אחרת, ליברמן עם התעמולה האנטי-דתית שלו הוא 'האיש שלהם', המייצג אותם באופן בלעדי. זה לא הולך להשתנות, כי יש כאן התנגשות עוצמתית בין שתי זוויות מבט על החיים.
אפשר להמשיך להתקיף את ליברמן מאזור הנוחות שלנו, ולצעוק זעקות שבר כמה הוא רע ומזיק. אבל זה לא יעזור הרבה. כי לליברמן יש קהל מצביעים מסור, ובכוחו הפוליטי הוא תוקע טריז בין המחנות הגדולים והעויינים, הימין והשמאל, שלא מצליחים למצוא דרך לעבוד ביחד למען העם הזה.
גם המפלגות החרדיות והדתיות לא מצליחות להעמיד כוח חזק מספיק נגד המהלכים שלו ושל שותפיו, והעימות החריף בין כולם גובה מחיר יקר מהחברה הישראלית. את התוצאה העגומה אנו רואים מדי פעם בבחירות.
פתרון מסוג חדש
הגיע הזמן לפעול בדרכים חדשות, שיוציאו אותנו מהמבוי הסתום.
ברצוני להציע פתרון שלא נקטו בו עד עתה: לגשר בין ציבור מצביעי ליברמן – לציבור הנאמן לתורת ישראל.
מסתבר שכל מצביעי ליברמן רוצים ביטחון בישראל, ממשל יציב, כלכלה טובה ומענה לצרכים החברתיים.
בזה יש לחרדים ולציבור התורני מכנה משותף עימם, שכן תורתנו רואה בעין חיובית את הדברים הללו. התורה מעריכה את 'שלומה של מלכות', בפרט ממשל האמור לדאוג לצרכי יהודים בארץ ישראל.
על פי היהדות יש חשיבות למלאכה ולפרנסה בכבוד (במקביל לקיומם של לומדי תורה), ליישובו של עולם ולהתפתחותן של חכמות-אנוש מועילות.
התורה גם מדגישה את כבוד כל אדם, שנברא בצלם אלוקים, ואת החובה להתייחס לתושבים נוכרים בכבוד ולספק את צרכיהם.
אמנם, רבים מציבור מצביעי ליברמן רוצים לשנות בצורה משמעותית את שמירת היהדות במדינת ישראל, ולזאת לא נוכל להסכים (כל עוד יש לנו השפעה בנידון).
אולם יתכן שהידברות בדרכי נועם אודות הצורך בשמירת הזהות היהודית האמיתית של מדינת היהודים, ובמקביל, קיום בכבוד של מיעוטים בני דתות אחרות – יתקבלו על דעת הקהל והמקום.
מה נדרש? הידברות כנה
עם המסרים הללו יש לבוא אל ציבור מצביעי ליברמן, אבל בצורה כנה וישרה השואפת להידברות אמיתית, ולא כתעמולת-נגד שטחית.
אז יתכן שנגיע עימם להבנות ולהסכמות, וננטרל את התעמולה השקרית של ליברמן נגד הדת היהודית.
כדי שהפתרון המוצע לעיל יתממש הציבור החרדי והתורני צריך להעמיד מתוכו שליחים טובים, שיהוו בעצמם דוגמה אישית לערכים התורניים הנעלים הללו. הדוברים החדשים האלה צריכים להיות דוברי רוסית שוטפת, אנשים חיוביים וסימפטיים, רצוי עם רקע של עשייה חברתית מועילה.
הם יקיימו את המגעים עם הציבור השני וידברו אליו בצורה שתיצור הבנה כלפי הנאמנים למסורת ישראל. נוסף לכך צריך שהמפלגות החרדיות והדתיות תשלבנה דמויות כאלה בתוכן ובסביבתן, עם סמכות אמיתית לפעול.
אם דבר זה יעשה יתכן שנצליח לנטרל מוקד חריף של עימות בחברה הישראלית, שהציבור המכבד את תורת ישראל סובל ממנו רבות, ולצעוד צעד נוסף כלפי הבראת המצב בישראל בכללותו.
*
המאמר התפרסם בגרסה מוקדמת כאן:
ללמוד ולעשות 
להשאיר תגובה