ללמוד ולעשות

ניסן לברון *

לאחרונה התעורר דיון בנגישותה הלשונית של הכתיבה האקדמית.

ד"ר אסיה שרון, מומחית ללשון עברית, שואלת: האם אפשר להציג את המידע המדעי כסיפור, עם דמויות ועלילה – ועדיין להביא את העובדות המדעיות בדייקנות?¹

ברור שמטרתה של כל כתיבה הוא להעביר מידע ומסרים באופן שיובנו, וככל שהכתיבה תהיה נגישה יותר לקורא – הרי זה מבורך.

בזמננו, עם כמות המידע העצומה האופפת אותנו, יש צורך להנגיש את הקריאה עוד יותר, כי הקורא מוצף בתכנים רבים המתחרים על תשומת ליבו.

בהתאם לכך, מצאתי במאמרים מדעיים שפורסמו בעת האחרונה, שמחבריהם שילבו בטקסט דברים שיעוררו אצל הקורא עניין ואפילו הפתעה.

יש לכך דוגמאות רבות וכדי לא להאריך אביא רק אחת: בכתב העת הנודע קתדרה פורסם מאמר אקדמי הדן בהקמת המוביל הארצי.² בשמו של המאמר שולבו מילים מחז"ל שאינן שייכות כלל לעניין מבחינה עובדתית, אך קרובות אליו אסוציאטיבית ומגרות את דמיון הקורא:

"כנגד ארבעה אבות: אהרן אהרנסון, פנחס רוטנברג, שמחה בלאס וג'יימס הייס, האבות האמיתיים של רעיון המוביל הארצי".

מילות הפתיחה של המאמר כתובות גם הן בסגנון מושך:

"ברוח האמרה העממית ש'להצלחה אבות רבים אבל הכישלון יתום' נקשרו שמות רבים להוגי מפעל המוביל הארצי, שנבנה בשנותיה הראשונות של המדינה, ושהוא אחד המפעלים המרחביים המוצלחים ביותר שהקימה מדינת ישראל באותן שנים".

במאמר הזה מדובר רק בשם המאמר ובפתיח שלו, והנופך הספרותי אינו גורם לבעיות בהבנה ואף מתקבל ברצון. אך לענ"ד יש להבדיל עקרונית בין שני סוגי מאמרים:

• מאמר מדעי 'טהור', בו חוקרים מציגים את ממצאיהם לעולם האקדמי,
• מאמר המיועד לקהל הרחב, הדן בנושא לימודי מנקודת מבט עובדתית אך אינו מתיימר לקבוע בו מסמרות מדעיים. לדוגמה: מאמרי 'מדע פופולרי'.

במאמר המדעי 'הטהור' יש לכותבים אחריות גדולה להגיש את ממצאיהם בצורה מדויקת וברורה, כדי שמדענים אחרים יוכלו להשתמש בהם במחקרים הבאים.

לעומת זאת, בסוג המאמר השני שהוא פחות יומרני ופונה לקהל הרחב יש בהחלט מקום לשימוש במטבעות לשון, ובדרכים שיהפכו את הקריאה למעניינת יותר. למשל, אפשר לעורר את תשומת לב הקורא על ידי שילוב שאלות רטוריות בטקסט – רעיון עתיק יומין שחז"ל משתמשים בו רבות בכתביהם. אפשרויות נוספות:

• לרענן את האווירה על ידי דימויים מתחומים שאינם דווקא מדעיים
• לספק הסברים קצרים על כל עניין שהקורא הממוצע עלול לא להבין
• להחיות את הנושא על ידי תיאורם של פרטים מעניינים
• לפרט קצת על הרקע האישי של האנשים המוזכרים במאמר
• לקשר את הדברים לעולם האקטואליה והחדשות, המוכרים היטב לרוב הקוראים

אולם גם במאמרי מדע פופולרי הלשון הקלילה צריכה להינתן במינון הנכון, כי הציבור שקורא מאמרים אלה מצפה למצוא בהם, קודם כול, מידע אמין וענייני, ולא רק פעלולי לשון.

¹ שרון א', רטוריקה נרטיבית בכתיבה אקדמית , ביטאון מכון מופ"ת , יולי 2012 , גיליון מס' 48.

² שטנר ד', ביגר ג', כנגד ארבעה אבות: אהרן אהרנסון, פנחס רוטנברג, שמחה בלאס וג'יימס הייס, האבות האמיתיים של רעיון המוביל הארצי, קתדרה 159, עמ' 89–129. https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/SchattnerandBiger.pdf

קישור למאמר זה: https://wp.me/p5rmAC-zm

Image by Gabriela Nunes from Pixabay