בעולמנו, אין הרבה דברים טובים ונעימים כמו שנישואים יהודיים יכולים להיות.
חיי נישואים וגידול משפחה לפי התורה יוצרים אחדות בין בני הזוג. הם לא סתם "שותפים" בחיים, אלא משלימים זה את זה בפועל כך שכל אחד נהיה אדם שלם, היכול לעשות את רצון בוראו ולמצוא את המשמעות היותר עמוקה בחייו.
היופי החיצוני מודגש מאוד בעולם הסובב אותנו. העולם המודרני משתדל להגיש כל דבר בעטיפה היפה ביותר שרק אפשר, למשוך את העין ולעורר את הרצון. אבל, כיהודי שומר תורה, האם נכון להחשיב את היופי החיצוני? ובכלל, מה היחס בין היופי החיצוני לפנימיות האדם?
המחוייבות החד-משמעית של הציבור החרדי וראשיו, עד כדי מסירות נפש ממש, ל"שלא תשתכח תורה מישראל" – הנובעת מן האמונה התמימה וההשקפה הבהירה כי החזקת התורה ושמירת אורחותיה הן הנה עצם חיותה של נשמת העם ותמצית ייעודו, תכליתו וזכות קיומו – הולידה התמקדות קיצונית בהסתכלות הפנימית, בביצור ובפיתוח מוסדות החינוך ולימוד התורה בקרב המחנה פנימה ובעמידה על המשמר מפני הרוחות הזרות שחיבלו בכרם ואיימו לכלות בו כל חלקה טובה.
רק אם נכיר את כל האמת של קונפליקט זה, דברים כהווייתם, נוכל לקוות להפיג את המתח הגואה ולכונן שלום-בית בר-קיימא בארץ. "האמת והשלום אהבו" (זכריה ח, 19).
הדברים מבטאים הבנה אישית של המחבר לגבי העמדות העקרוניות של היהדות החרדית הנורמטיביות ביותר, כלומר: שעל פי דרכם של רוב הבניין של גדולי התורה בדורותינו[1] – בתוספת נופך של חשיבה עצמית לגבי אתגרי השעה הנוכחית ואפשרויותיה. מטבע הדברים, הצטרכתי להאריך קצת, כיון שבחלקם הגדול כמדומני שלא הוגדרו הדברים מעולם.
הציבור החילוני בודאי שאינו מבינו לאישורו: רבים סבורים באמת ובתמים שהחרדיות מאופיינת בבוגדנות באינטרסים החיוניים של כבודו ועצם קיומו של עם ישראל בעידן המודרני, והחתרנות לפירוק המדינה או, לחילופין, להקמת משטר של "קלריקליזם" נוסח ימי הביניים או של "פונדמנטליזם" נוסח אירן של חומייני! ואף הציבור החרדי עצמו – בהיותו מכונס בתוך עצמו, שקוע רובו ככולו בבניין עולמו הרוחני – מסתפק בדרך כלל בתודעת הסתייגות כוללנית ובלתי-מוגדרת, המבוססת על העובדה הבולטת שהציונות והגשמתה מזוהות להלכה ולמעשה, עם פריקת עול-מלכות שמים. מלבד בני עלייה מועטים ביותר, ואין מי שידע להשיב בביטחון על שאלה נוקבת כגון: מה תהיה ההשקפה החרדית לגבי עצם קיומה של המדינה ולגבי דרכי ניהולה אם וכאשר, ביום מן הימים, יעבור השלטון בארץ לידי המחנה החרדי? שאלה זו איננה שאלה ערטילאית כלל וכלל. זוהי שאלה החושפת במירב הצלילות הרבה מאד מנתוני המבוכה הפוקדת את הציבור החרדי בנסיבות העתים האלה, ומקפלת בתוכה את עיקרי גורמי המתח בין הציבור הזה לציבור החילוני.
הנישואים הם ביסודם קשר של שתי נשמות, ותשוקתן של שתיהן להתמזג ולהתאחד. השורש לכך הוא ביצירת האיש והאשה הראשונים, אדם וחווה: בתחילה הם היו יישות אחת, שהופרדה לשני חלקים על ידי יצירתה של חווה מן האדם. לכן מובן מדוע יש בין איש ואשה רצון גדול להתאחד: הם רוצים לחזור לשלמות הנפלאה שחוו במצבם הבראשיתי, קודם שהופרדו.
אין כוונתי להיכנס בין הרים גדולים, בדיון על דרכם של אלה ואלה. אבל כחוזר בתשובה, וכיהודי החש שייכות לכלל ישראל ולא למגזר מסוים, אני מבקש להתבונן בתהפוכות התקופה כדי לברר מהי הדרך הראויה עבור אנשים כמוני, בתחומי החיים שאנו מופקדים עליהם: עבודת ה', חיי משפחה וחינוך, ותרומה לחברה.
ספרים מומלצים אודות שידוכים ופגישות * זוגיות ושלום בית * מצוות עונה
תודה לדן טיומקין ועופר גיסין על הוספותיהם
בשנות ה-1970 החל בישראל מהלך חברתי של חזרה בתשובה מרקע חילוני. מהלך זה הוא תופעה היסטורית ייחודית בדורות האחרונים. הכיוון שאפיין את המהלך היה השתלבות מליאה בחברה החרדית, אימוץ אורחותיה והמלצה על לימוד תורה כעיסוק עיקרי.
לדעת רוב המומחים העוסקים עם החוזרים בתשובה כיום, השתלבות זו נכשלה אצל רבים מהחוזרים בתשובה, עקב קשיים גדולים שניצבו בדרכם. מאמר זה ידון בחוזרים בתשובה הנמצאים בחברה החרדית, ולא במגזרים אחרים.
חוזרים בתשובה בכל שלב של חזרתם בתשובה, ללא אפליה כלשהיא.
ילדיהם של חוזרים בתשובה.
מוסדות לחוזרים בתשובה אשר מחנכים כיום ללא הפקת לקחים מטעויות העבר.
המרכז יתייחס גם לרקע ולמצב של הפונה, כדי לתת מענה מותאם ומציאותי.
תינתן קדימות לפונים שישתפו פעולה בצורה מליאה עם המרכז.
להמשיך לקרוא "2. הצעה לייסוד "מענה" – מרכז הדרכה וסיוע לחוזרים בתשובה"
הנחת יסוד: מחקר ותכנון חשוב לפעילות תקינה ותועלתית כלשהיא, קל וחומר כשמדובר בתנועת התשובה שהיא תופעה היסטורית חדשה. המחלקה תהווה את "המוח" של המרכז. תעסוק במיפוי נתונים וצרכים, חשיבה ותכנון, והגדרת מטרות העתיד. תספק נתונים לשאר המחלקות. תעסוק בחשיבה משותפת ממוקדת, החותרת למצוא פתרונות מעשיים.
בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren
ללמוד ולעשות 