ניסן לברון *
לאחרונה התעורר דיון בנגישותה הלשונית של הכתיבה האקדמית.
ד"ר אסיה שרון, מומחית ללשון עברית, שואלת: האם אפשר להציג את המידע המדעי כסיפור, עם דמויות ועלילה – ועדיין להביא את העובדות המדעיות בדייקנות?¹
לאחרונה התעורר דיון בנגישותה הלשונית של הכתיבה האקדמית.
ד"ר אסיה שרון, מומחית ללשון עברית, שואלת: האם אפשר להציג את המידע המדעי כסיפור, עם דמויות ועלילה – ועדיין להביא את העובדות המדעיות בדייקנות?¹
הטקסטים באתר אינטרנט נקבעים לפי מטרות האתר וקהל היעד שלו, אותם הגדירו יוצרי האתר במסמך המכונה אִפיון האתר. כמו בכל מקום, גם באינטרנט נדרשים טקסטים איכותיים המעבירים את המסרים בצורה טובה.
אולם הפעולה של קריאת טקסטים באינטרנט שונה במהותה מקריאת טקסטים מודפסים כגון ספרים וחוברות.
בשורות הבאות אסביר מדוע זה כך, מהם הקשיים שזה מעורר אצל הגולש ואיך צריך להתאים את הטקסטים באינטרנט למציאות הזו.
רשימת הנושאים שעורך הספר או מי שאחראי על יצירתו והפקתו מתייחס אליהם: מיון ראשוני, עריכת הטקסט, עימוד ועיצוב הגהות והגשה לדפוס (הרשימה מותרת בהעתקה בציון שם המקור)
מוגשת כאן רשימת מילונים מקוונים ואתרי אינטרנט בהם אפשר להיעזר בעבודת הכתיבה והעריכה.
נקודות קצרות על תפקידיה של השפה, על חשיבות הניסוח ומקומו של העורך בהכנת הטקסט..
בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren