ניסן לברון *
ההתנדבות החרדית * לשפוט רק לפי הכסף? * מדינת רווחה * אפליית חרדים בתקציבים * מגזרים אחרים * במה החרדים תורמים?
ניסן לברון *
האם תיתכן גישה חדשה לבעיות שיוצר איווט ליברמן, אדם שגורם להרבה הסתה אנטי-יהודית וחוסר יציבות פוליטית בישראל?
סדרה של 15 שיחות בקבצי קול להורדה והאזנה, מאת הרב התורני-לאומי דוד לנדאו, המסביר בצורה הגיונית והוגנת מדוע החברה החרדית נראית כפי שהיא כיום. להורדה כאן בקובץ אחד*
הרב שמואל יעקובוביץ
מאז פריצת חומות הגטו בעטיה של ה"אמנציפציה" הנפוליאונית ועד הנה עמדו נאמני המסורת החרדית בעמדת התגוננות מפני סכנת הסתחפות המחנה.
המחוייבות החד-משמעית של הציבור החרדי וראשיו, עד כדי מסירות נפש ממש, ל"שלא תשתכח תורה מישראל" – הנובעת מן האמונה התמימה וההשקפה הבהירה כי החזקת התורה ושמירת אורחותיה הן הנה עצם חיותה של נשמת העם ותמצית ייעודו, תכליתו וזכות קיומו – הולידה התמקדות קיצונית בהסתכלות הפנימית, בביצור ובפיתוח מוסדות החינוך ולימוד התורה בקרב המחנה פנימה ובעמידה על המשמר מפני הרוחות הזרות שחיבלו בכרם ואיימו לכלות בו כל חלקה טובה.
הרב שמואל יעקובוביץ
ביסודו של המתח שבין הדתיים והלא-דתיים בארץ, הגובר והולך עם התבססותם הרחבה של שני המחנות, קיים קונפליקט אידיאולוגי קשה, מר ורב-משמעות בקנה מידה כלל-היסטורי.
רק אם נכיר את כל האמת של קונפליקט זה, דברים כהווייתם, נוכל לקוות להפיג את המתח הגואה ולכונן שלום-בית בר-קיימא בארץ. "האמת והשלום אהבו" (זכריה ח, 19).
הרב שמואל יעקובוביץ
הנייר דלהלן נכתב אל מול "נייר העמדה המבטא מגוון עמדות ודעות בקרב הציבור הדתי-לאומי", שהוכן על ידי קבוצת אישים עבור המרכז העולמי של המזרחי.
הדברים מבטאים הבנה אישית של המחבר לגבי העמדות העקרוניות של היהדות החרדית הנורמטיביות ביותר, כלומר: שעל פי דרכם של רוב הבניין של גדולי התורה בדורותינו[1] – בתוספת נופך של חשיבה עצמית לגבי אתגרי השעה הנוכחית ואפשרויותיה. מטבע הדברים, הצטרכתי להאריך קצת, כיון שבחלקם הגדול כמדומני שלא הוגדרו הדברים מעולם.
הרב שמואל יעקובוביץ
בעוד האידיאולוגיה הציונית–חילונית (לגווניה השונים) ידועה לכל, הרי היחס החרדי האותנטי אל המדינה היהודית שקמה בארץ ישראל נותר עד הנה מעורפל למדי.
הציבור החילוני בודאי שאינו מבינו לאישורו: רבים סבורים באמת ובתמים שהחרדיות מאופיינת בבוגדנות באינטרסים החיוניים של כבודו ועצם קיומו של עם ישראל בעידן המודרני, והחתרנות לפירוק המדינה או, לחילופין, להקמת משטר של "קלריקליזם" נוסח ימי הביניים או של "פונדמנטליזם" נוסח אירן של חומייני! ואף הציבור החרדי עצמו – בהיותו מכונס בתוך עצמו, שקוע רובו ככולו בבניין עולמו הרוחני – מסתפק בדרך כלל בתודעת הסתייגות כוללנית ובלתי-מוגדרת, המבוססת על העובדה הבולטת שהציונות והגשמתה מזוהות להלכה ולמעשה, עם פריקת עול-מלכות שמים. מלבד בני עלייה מועטים ביותר, ואין מי שידע להשיב בביטחון על שאלה נוקבת כגון: מה תהיה ההשקפה החרדית לגבי עצם קיומה של המדינה ולגבי דרכי ניהולה אם וכאשר, ביום מן הימים, יעבור השלטון בארץ לידי המחנה החרדי? שאלה זו איננה שאלה ערטילאית כלל וכלל. זוהי שאלה החושפת במירב הצלילות הרבה מאד מנתוני המבוכה הפוקדת את הציבור החרדי בנסיבות העתים האלה, ומקפלת בתוכה את עיקרי גורמי המתח בין הציבור הזה לציבור החילוני.
ניסן לברון
יש היום דיון נוקב על שילובם של חרדים בחברה הכללית בישראל. גוברת הדרישה לגייס את החרדים לצה"ל ולשלבם בשוק העבודה
אין כוונתי להיכנס בין הרים גדולים, בדיון על דרכם של אלה ואלה. אבל כחוזר בתשובה, וכיהודי החש שייכות לכלל ישראל ולא למגזר מסוים, אני מבקש להתבונן בתהפוכות התקופה כדי לברר מהי הדרך הראויה עבור אנשים כמוני, בתחומי החיים שאנו מופקדים עליהם: עבודת ה', חיי משפחה וחינוך, ותרומה לחברה.
ללמוד ולעשות 