ניסן לברון *

בבית שמש נחשפה תגלית מדהימה: יישוב יהודי מימי בית המקדש השני – ובו לא פחות מעשרה מקוואות טהרה. מסתבר שתושביו היו כהנים.

למרבה הפלא עדות מרשימה זו לחיים יהודיים – מוזנחת.

מוצע כאן פתרון זול שישמר חלק מהיישוב היהודי, ויביא תועלת חינוכית גדולה לעיר.

בתצלום למעלה: 'המקווה לטבילת כלים' שבגבעת המקוואות

עדכונים על הפעילות לשימור הגבעה – בתחתית הכתבה

הנתונים

ברמת בית שמש ג' ישנה גבעה שמיועדת לבנייה צפופה, שנמצאו בה 10 מקוואות טהרה, ומחילות מסתור מימי מרד בר-כוכבא.

הגבעה נמצאת ליד צומת רח' אליהו הנביא וישעיה הנביא, ונחקרה על ידי רשות העתיקות. דו"ח החפירות נמצא כאן, והוראות הגעה בסוף המאמר.

גבעת המקוואות, במבט מרחוב אליהו הנביא שברמת בית שמש ג'

המומחים זיהו שבמקום עמד יישוב יהודי בימי בית המקדש השני ולדעתם, "ריבוי המקוואות בשטח מצומצם עשוי להעיד על כך שבכל בית אב ביישוב היה מקווה טהרה פרטי". ריבוי מקוואות פרטיים אופייני לישובי כהנים.

אחד המקוואות שבגבעה מזכיר בצורתו מקוואות שנמצאו ליד הכותל המערבי, בדרום הר הבית ואת בריכת השילוח שבעיר דוד – עובדה המרגשת כל לב יהודי.

המקווה בגבעת המקוואות, שמזכיר בצורתו מקוואות שנמצאו ליד הכותל המערבי ובדרום הר הבית. תמונתו מוצגת גם בראש המאמר. פרופ' רוני רייך, סמכות בינלאומית למקוואות עתיקים, משער כי מקוואות כאלה שימשו לטבילת כלים (1).

מקווה מימי בית המקדש השני שנחשף בדרום הר הבית. המקווה שבגבעת המקוואות מזכיר בצורתו מקווה זה, ואחרים כמוהו, שנחשפו בירושלים העתיקה (צילום: רבקה לברון).

מקווה מימי בית המקדש השני שנחשף ליד הכותל המערבי. צורתו של המקווה שבגבעת המקוואות מזכירה את המקווה הזה (צילום: תמר הירדני, באדיבות הקרן למורשת הכותל cc by).

מדרגות הכניסה למקווה הגדול בגבעת המקוואות

פנים המקווה הגדול. בתוכו יש מקום נרחב ומסודר, לנוחיות הטובלים. גודלו החריג מרמז שזה היה מקווה ציבורי, שאולי שימש את מתפללי בית כנסת שעמד כאן. לדעת פרופ' רוני רייך, מומחה בינלאומי למקוואות עתיקים, מבנהו של מקווה זה אופייני למקוואות מימי בית המקדש השני (2).

מדרגות כניסה למקווה נוסף בגבעת המקוואות. לדעת פרופ' רוני רייך, סמכות בינלאומית למקוואות עתיקים: "העיקול ימינה של גרם המדרגות היורד אל אגן הטבילה נמצא בלא מעט מקוואות מתקופת הבית השני" (3).

מדרגות המובילות למקווה משוכלל במרכז גבעת המקוואות. לצידו שתי בריכות קטנות ואגנים. לדעת החופרות ייתכן שהבריכות הן אוצרות למי גשמים עבור המקווה.

מדרגות היורדות למקווה נוסף, בצפון גבעת המקוואות, אחד מעשרת מקוואות הטהרה שנמצאו בגבעה.

ריכוז גדול כזה של מקוואות טהרה הוא ממצא נדיר וחשוב ביותר, המצטרף לאתרי המורשת היהודית הנכבדים שבקרבתו:

עמק האלה, בו נערך הקרב בין דוד לגוליית.
הערים המקראיות סוכו, עזקה, שעריים וירמות.
בית נטיף, שהייתה בירת-מחוז של החשמונאים ובה נמצאו נרות-שמן עם סמלים יהודיים מובהקים, כמו שופר, מחתה ומנורת המקדש. ראו כאן.

מנורה בת שבעה קנים, סמל יהודי מובהק, על נר חרס שבור שנמצא בבית נטיף בימי המנדט הבריטי. מתחת למנורה, מימין לשמאל: מחתה כמו של בית המקדש, אתרוג ושופר.

אזור 'גבעת המקוואות' אושר לבניית שכונות מגורים בקרוב. נמסר כי המקוואות עצמם ישומרו.

ראו בתוכנית הבינוי: https://v5.gis-net.co.il/v5/Beit_Shemesh

במורדות 'גבעת המקוואות' נחשפה כנסיית 'המרטיר המהולל', מהתקופה הביזנטית, והיא ומבנים נוצריים שבקרבתה אושרו לסטטוס של גן לאומי, כפי שניתן לראות בתוכניות באתר עיריית בית שמש. הם יעברו שימור ויפתחו לביקורי קהל, כפי שרשות העתיקות עושה כעת למתחם בית-בד ביזנטי, ליד רחוב תלמוד בבלי במרחק 1 ק"מ משם.

אגב, מסתבר שהכנסייה והמבנים הנוצריים נבנו מאבנים מסותתות שפורקו מבתי היישוב היהודי הסמוך בגבעת המקוואות, שקדם להם בזמן.

כנסיית 'המרטיר המהולל' שנמצאת קרוב לגבעת המקוואות ומיועדת לשימור במסגרת גן לאומי

הבעיה

הכנסייה נחקרה ותועדה היטב, וכעת צריך לתת לפחות את אותו יחס לאתר יהודי עשיר כמו גבעת המקוואות – ולשמרו.

האם הגיוני שבמדינת ישראל לא ישמרו שרידים יהודיים מובהקים ונדירים, בשעה שלידם, לעומת זאת, כן משמרים שרידים נוצריים?

אבותינו חיו, ברובם, בצניעות ובטהרה, הבולטת מול הפאר החומרי הנוצרי. האם בגלל זה לא מגיע לזכרם להשתמר, במדינה שהקימו צאצאיהם?

אני מקווה שעיריית בית שמש מודעת לאוצר הזה שבתחומה, ותדאג לפתח אותו.

ראוי לציין כי גם העיר המקראית שעריים שנחשפה בסמוך הייתה מיועדת להריסה לשם בניית שכונה נוספת בבית שמש, ולאחר דיונים רבים הוחלט ב-2014 לשמר אותה כגן לאומי. ראו כאן באתר רשות העתיקות.

כניסה למחילת מסתור מימי בר כוכבא במערבה של גבעת המקוואות. שימו לב לזיז האבן הבולט מהקיר העליון, שכנראה הותקן כדי להקל על היורד במהירות למחילה.

הפתרון: הקמת גן ציבורי חינוכי

המקוואות מרוכזים בשטח קטן של כ-500 מ"ר.

בית שמש התרחבה ותתרחב על פני שטחים גדולים מאוד, ואפשר לוותר על שטח קטן זה לטובת שימור מורשת יהודית נדירה.

בהשקעה קטנה אפשר להפוך את המקום לגן ציבורי נאה, בו ישולבו עשרת המקוואות ושרידים ארכיאולוגיים חשובים נוספים שיעברו שימור. שכונת המגורים יכולה להיבנות סביב הגן.

בכך גבעת המקוואות תהפוך לאתר חינוכי ואזור מרגוע, ובהתאמה לאופי האוכלוסייה המקומית.

היא תוסיף לעיר פנינת-חן ומוקד חינוכי ותיירותי חשוב, ששמו יתפרסם לטובה בקנה מידה ארצי ואולי בינלאומי.

אני מבקש מכל מי שיכול לסייע בעניין ליצור עימי קשר, באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר.

גת לייצור יין בגבעת המקוואות. על בריכת האיגום לתירוש, שנראית מימין, נמצא עדיין הטיח המקורי.

בור מים עתיק עם שוקת להשקיית צאן, בגבעת המקוואות.

סרטונים לצפייה והורדה

א. גבעת המקוואות – היכרות ומקווה ראשון https://did.li/l6saa

ב. גבעת המקוואות – סקירת ארבעה מקוואות ועוד https://did.li/Trnrl

ג. גבעת המקוואות – סקירת מחילות מרד בר כוכבא https://did.li/IZJlC

ד. גבעת המקוואות – סקירת מחסנים חצובים בסלע https://did.li/gmECN

ה. גבעת המקוואות – סקירת הגת https://did.li/xx7fT

תוכנית הבינוי ב GISNET: https://v5.gis-net.co.il/v5/Beit_Shemesh

תצ"א משוכלל (יש לגלול עד שמוצאים את הגבעה): https://did.li/5I1w5

מקורות

(1) רוני רייך, מקוואות טהרה בתקופת הבית השני ובתקופות המשנה ותלמוד, תשע"ג, עמ' 95-94.

(2) כתב רוני רייך: "מדרגה רחבת שלח בגרם המדרגות ומדרגת עזר קטנה היורדת לאגן הטבילה העמוק הם מרכיבים אדריכליים האופייניים למקוואות הבית שני". רוני רייך, שם, עמ' 146.

(3) רוני רייך, שם, עמ' 147-146.

הגעה לגבעה: https://waze.com/ul/hsv8uk4ybm

הקישור בוייז הוא לגבעה עצמה.
לחנות בצמוד לככר שברחוב אליהו הנביא.
ממנה לטפס ברגל עד לאנטנה הסלולרית שנראית מרחוק.
מהאנטנה פונים ימינה ועולים בשביל עפר צר לא מסומן עד לראש הגבעה.

יש להיזהר מבורות מים עמוקים ומסוכנים ביותר שבגבעה.

קישור ישיר לכתבה זו: https://wp.me/p5rmAC-Bk

פייסבוק – להציל את גבעת המקוואות

צילום תמונות וסרטונים: ניסן לברון. מותר בהעתקה בציון המקור.

עדכונים

ו' תמוז תשפ"ג 25-06-23 – ערכנו סיור לימודי בגבעת המקוואות, בהשתתפות רבנים מהמרכז לטהרת המשפחה בירושלים, שבדקו את כשרותם ההלכתית של המקוואות; מומחים לארכאולוגיה והיסטוריה יהודית; כתב עיתון משפחה, שפרסם כתבה על האתר; ופעילים.