ללמוד ולעשות

ניסן לברון * 

ההתנדבות החרדית * לשפוט רק לפי הכסף? * מדינת רווחה * אפליית חרדים בתקציבים * מגזרים אחרים * במה החרדים תורמים?    

 מדוע נכתב מאמר זה?

את החרדים קשה להבין, כי הם חיים לפי קודים מוסריים שאינם מובנים מבחוץ. קודים אלה נובעים מהמחויבות לחיות לפי התורה והלכותיה – נושא חשוב שראוי לדיון נפרד. נוסף לכך יש אנשים בעמדות מפתח, שמצביעים על כל חיסרון של החרדים כדי לחזק את מעמדם הם. ובישראל יש פוליטיזציה, וממנה נגזרות גם חלק מהעמדות החברתיות. כך נוצרו על החרדים מידע שגוי ודעות קדומות למכביר.

לצפייה: חרדים עובדים נתקלים בדעות קדומות של חילונים עליהם. 185 שניות.

המאמר שלפניכם אינו אומר שהחרדים הם המושלמים שבתושבי הארץ. לכל ציבור יש חסרונות שצריך לתקן. המאמר הזה גם אינו התנצלות, כי אליבא דאמת, ציבור שמשתדל להיות נאמן ליהדות אינו צריך להתנצל על אורח חייו. זה נכון גם כשיש אצלו כישלונות, הנובעים מחולשת בשר ודם. הסיבה היחידה שכתבתי את הדברים היא משום שרוב הישראלים אינם מודעים לעובדות בנושא זה. נולדתי וחייתי בצד החילוני של החברה, ואני יודע היטב איך מסתכלים על החרדים שם.

אמנם, איני משלה את עצמי שבכוחו של מאמר קטן להתגבר על עוצמתו של חינוך אנטי-חרדי, שהציבור קיבל במשך עשרות שנים. זכורות בצער רב הקריאות "דרוס כל דוס, השמד כל חרד" ו"החרדים מוצצים לנו את הדם". אבל לטובת כולנו, בארץ הזו המוקפת אוייבים, כדאי שנצא מדעות קדומות ונפחית את השנאה הפנימית. לכן בכל זאת אציג עובדות והסברים, בתקווה לפזר קצת את העשן הסמיך.

 ההתנדבות החרדית

החרדים הם במקום הראשון בישראל בהתנדבות, בדברים שנחוצים לחילונים וחרדים כאחד, וחוסכים בכך לקופת המדינה מיליארדי ש"ח בשנה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2022, החרדים הם קבוצת המתנדבים הגדולה ביותר בישראל:

• 40% מהמתנדבים בישראל הם החרדים
• 32% דתיים
• 18% מסורתיים
• 25% חילוניים

רוב ארגוני העזרה לזולת הגדולים בישראל, שמשרתים את כולם, הם חרדים:

1. יד שרה
2. זק"א
3. עזר מציון
4. איחוד הצלה
5. עזרא למרפא (הרב פירר)
6. ידידים
7. מאיר פנים
8. יד אליעזר
9. זכרון מנחם
10. חסדי נעמי
11. יד עזרא ושולמית

החרדים הקימו ארגוני עזרה בכמות שאין לה אח ורע במגזרים אחרים, והם עוזרים לכל דורש. התנדבותם היא ללא ציפייה לתמורה כספית או לטובות הנאה, והם עוסקים בה שנים ארוכות. אנשי החסד החרדים מוכנים לעזוב את עבודתם, את ביתם ומשפחתם, את שלחן השבת והחג כדי לרוץ באישון לילה לטפל בחולים, בפצועים ובהרוגים. הם אינם עובדים בשביל תעודות הוקרה או מחמאות – אבל כחרדים הם סובלים ממחאות – ולמרות זאת מתנדבים במסירות נפש.

הנתינה לזולת נעשית גם בנפרד מהארגונים הגדולים: מקובל אצל חרדים רבים לתת עשירית ואפילו חמישית מהכנסותיהם לצדקה.

לצפייה:

אלחנן מאמו, מתנדב חרדי מארגון הצלה, מטפס כמה קומות ומחלץ זוג זקנים מביתם העולה באש. אב תשפד. 88 שניות.

עדויות על מסירותם של חרדים בהגשת עזרה ראשונה, בשוטף, וב-7-10. 84 שניות.

התורה אומרת: להתפרנס זו מצווה וחובה

השתדלות להשיג פרנסה מסודרת היא חובה יהודית בסיסית, והיא חלק טבעי מחייו של יהודי שומר תורה: "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב" (תהלים קד, כג). התורה משבחת את אלה שמפרנסים את עצמם: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהלים קכח, ב), ולא נשענים על מתנות: "שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת – יִחְיֶה" (משלי טו, כז).

לכן גם אצל החרדים מוסכם שצריך פרנסה בכבוד. מי ששוהה זמן מה בעיר חרדית רואה שרוב הגברים החרדים עובדים לפרנסתם: בניהול, תעשייה, מסחר, חינוך, שירותים ועוד. נשים חרדיות רבות גם כן עובדות.

עם זאת, לפי התורה הפרנסה היא רק אמצעי להתקיים, כדי לחיות חיים ערכיים. היא אינה מטרה בפני עצמה. בראש הסולם הערכי ניצבים לומדי התורה, אשר לפי התורה הם עוסקים בדבר העיקרי הקובע את הישרדותו והצלחתו של עם ישראל.

אולם, רווחה כלכלית אינה דבר שמובטח לכל אחד, גם אם יעבוד קשה לפרנסתו. ראינו מקרים בהם אנשים כשרוניים וחרוצים התרוששו בגלל סיבות שלא בשליטתם. לכן ציינה התורה את המחוייבות לתמוך בנזקקים: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ, לַעֲנִיֶּךָ, וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו, יא).

לשפוט רק לפי הכסף?

עם זאת שלהתפרנס זו חובה, האם נכון לשפוט אנשים על פי גובה ההכנסה שהם מייצרים? בגישה כזו מתאפיינים משטרים קומוניסטים או פשיסטים. האמת היא שזכותו של כל אדם לחיות בפשטות ולא להיות מושפע על ידי מערכות הצריכה והשיווק. מערכות אלה גורמות, אגב, לבזבוז משאבים ולזיהום סביבתי. אפשר לחיות היטב גם ללא צריכת מותרות, ואדם לא חייב לשעבד את חייו כדי להשיג רמת חיים גבוהה. מותר ורצוי לראות ערך דווקא בחיים של הסתפקות במועט, ופעם החברה הישראלית העריכה את אלה שחיו כך. ובחברה מוסרית, אדם כזה לא אמור לאבד זכויות אזרח בסיסיות בגלל "שאינו תורם מספיק לכלכלת המדינה".

אגב, אם נתבונן רגע, נראה שאלה שמרוויחים הרבה לא עושים זאת כדי "לתרום למדינה" על ידי שישלמו הרבה מיסים. להיפך, הם מנסים לשלם פחות מיסים, ולהשאיר לעצמם כמה שיותר מהכסף שהרוויחו.

נכון שאצל חלק מהחרדים יש רמת הכנסה נמוכה ואף עוני. אבל לא נמצא אצלם את התופעות של ניוול חברתי ומוסרי, שבדרך כלל מתלוות לעוני. הפשע, הסמים והאלימות מצויים בחברה החרדית במינון נמוך בהרבה מאשר בחברות אמידות יותר.

כמו כן, רמת ההכנסה הנמוכה הנפוצה בציבור החרדי אינה תוצאה של הזנחה או בטלנות, אלא מהעובדה שאחוז הלומדים בקרב הציבור החרדי גבוה מאוד, משום המחויבות ללמוד את התורה ישראל ולחיות לפיה – בזמן שרבים בעם אינם מקיימים חובה זאת, השייכת לכל יהודי.

מדינת שתומכת בחלשים

מדינת ישראל הוקמה כמדינת רווחה, שתומכת בעניים, בחולים וכדומה. יותר מזה: מדינה נאורה מממנת גם ערכים, ולא רק את מה שמביא תועלת חומרית. במדינת ישראל יש ארגונים רבים שאינם כדאיים מבחינה חומרית, אבל המדינה מממנת אותם כי היא רואה אותם כדבר ערכי שצריך לקיימו. העיקרון הזה קיים גם בחיי האדם הפרטי: ללא ערכים, הרבה ישראלים לא היו רואים סיבה לגור דווקא בארץ ישראל ולהתמודד עם כל כך הרבה קשיים, ולא היו הולכים לשירות הארוך בצבא.

חוץ מתמיכה בערכים ובחלשים שבתושביה, המדינה מממנת גם דברים שרוב הציבור לא נהנה מהם. לדוגמה, בפקולטות למדעי הרוח מלמדים נושאים זניחים שאין בהן תועלת לאדם המודרני, כגון פילוסופיה של יוון ושל ימי-הביניים. מי שבשבילו התועלת הכלכלית היא מעל הכול, צריך לתבוע שהמדינה לא תתקצב מוסדות להשכלה גבוהה שמלמדים דברים חסרי תועלת כלכלית. אבל מעולם לא שמענו תביעה כזו. ודאי שפילוסופיות עתיקות לא-יהודיות אינן חשובות לקיומו או לרווחתו של עם ישראל, ואף על פי כן פקולטות כאלה מתוקצבות ברוחב לב על ידי המדינה – בעוד שלימוד תורת ישראל, שבעיני ישראלים רבים הוא הבסיס לקיום העם, סובל מתקצוב מועט ומהתנכלויות.

אפליית חרדים בתקציבים

את הטענה ש"החרדים חיים על חשבון המדינה" אי אפשר לקבל עד שיעשה מחקר אובייקטיבי שיראה מהי האמת. אין להסתמך על פרסומים סוביקטיביים בתקשורת, כי הם עם הטיה אנטי-חרדית ברורה. וכל עוד אין נתונים אוביקטיביים – לא הוגן להטיח האשמות.

אולם כבר עתה ברור שהטענה ש"המפלגות החרדיות סוחטות כסף" אינה אובייקטיבית. בדמוקרטיה, כל מפלגה לוקחת כספי מדינה בהתאם לגודלה ולכוחה. לדוגמה, כשמפלגת יש עתיד הייתה בקואליציה היא לקחה כסף רב למטרות שנראו לה חשובות, למרות שאחרים התנגדו להן. כספים חולקו בנדיבות גם למפלגות הערביות, שיחסן לעם ישראל בעייתי. ככה זה בדמוקרטיה, ומדובר במעשה פוליטי מצוי ולא בסחטנות. ואגב, יש קהילות חרדיות, למשל במאה שערים, שאינן לוקחות כלל כסף מהמדינה, למרות שהן זכאיות לכך כאזרחי ישראל.

אדרבא, ייתכן מאוד שהחרדים מופלים לרעה בתקציבי המדינה, ומקבלים הרבה פחות ממה שמגיע להם כאזרחיה. מחקר שעשה שלמה בניזרי, שהיה שר הבריאות ושר העבודה והרווחה, העלה שהחרדים הם המקופחים ביותר בתקצוב בישראל, ומקבלים פחות ממחצית מהמגיע להם ביחס לחלקם באוכלוסייה. המחקר זמין להורדה כאן.

הנה דוגמאות: תקציבי התרבות החילוניים גדולים בהרבה מכמות החילונים באוכלוסייה. תקציבים אלה מופנים לגופים שהחרדים אינם נהנים מהם כלל, כגון ערוצי הבידור והשידור החילוניים, ארגוני הספורט, הקולנוע והתיאטרון. וכשיש סוף סוף מישהו שמוכן לתקצב, למשל, הופעה של זמר חרדי, לקהל חרדי ובהפרדה, בתי המשפט אוסרים זאת ופוגעים בזכותם של החרדים לחיות לפי התורה. זה קרה בחיפה, בעפולה, ובעוד ערים.

החרדים גם לא נהנים ממקומות שהמדינה משקיעה בהם מיליונים, למשל פארקים לאומיים עם מעיינות שאין בהם הפרדה. כדי לתקן עוול זה ביקשו שבחלק קטן מהשבוע תהיה הפרדה, לטובת חרדים ודתיים שאחרת מודרים מלהשתמש במקום, השייך גם להם כתושבי ארץ זו, ולא רק לחילונים. הדרישה נתקלה בהתנגדות רבה ונפסלה על ידי גורם משפטי.

בואו נזכור שישראל לא מממנת את עצמה באופן עצמאי, אלא מאז ומתמיד נשענת גם על תרומות ומענקים. למשל, ממשלת ארה"ב מעניקה למדינה סכומים כספיים גדולים. גופים חילוניים רבים ניזונים מכספי תרומות מחוץ לארץ: די להביט בלוחות ההנצחה לתורמים במוסדות רפואה, חינוך ותרבות, כמו קק"ל, הסוכנות היהודית ועוד רבים.

העניין הוא, שחלק גדול מתרומות אלה בא מיהדות הגולה, שכוללת דתיים וחרדים לא מעטים. התורמים מצפים בוודאי שכספם יחולק בצורה הוגנת לכל אזרחי ישראל. אם כן, צריך לבדוק מה ניתן גם לחרדים מכל המענקים הללו, ואם לא מתרחש כאן קיפוח.

ובמגזרים אחרים?

את ההסתה נגד התקצוב לחרדים כולנו רואים ומכירים. אבל יש קבוצות אחרות, שבאמת נהנות מתקצוב מוגזם, ובקושי שומעים מחאות כל כך. מעט דוגמאות שעלו בדעתי:

• פנסיות תקציביות לעובדי מדינה בעשרות מיליארדי שקלים בשנה
• קיבוצים ומושבים, שהמירו קרקעות מדינה חקלאיות לנדל"ן יקר ורווחי עבור עצמם
• ועדי עובדים שמשיגים הטבות יקרות לחבריהם מתקציבי מדינה
• קבוצות עובדים שעושים תואר אקדמי על חשבון המדינה

ויש גם תופעה של משרות לא-יצרניות, שאינן כדאיות לכלכלת המדינה ובכל זאת המדינה ממשיכה לקיימן. זו מציאות במקומות רבים, כולל בצה"ל – אבל דווקא לחרדים, שהם מיעוט באוכלוסייה, נטפלים בחוזקה. אבל נחשוב רגע: האם מוצדק לשלם משכורת גבוהה לעובדי ציבור שאינם יעילים, רק כי הותק שלהם אינו מאפשר לפטרם? האם עובדים כושלים, שממשיכים להעסיקם רק מפני שהם מפגינים, הם עובדים יצרניים? כיצד נגדיר מענקים אין-ספור, שנקברו עשרות שנים במפעלים לא-רווחיים בתירוץ של "תמיכה בחלוציות"?

במה החרדים תורמים לכלכלת ישראל?

גישה כלכלית נכונה מעודדת קודם כל את הייצור המקומי. מעין מה שכתוב בתלמוד: "עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִים" (בבא מציעא עא, ע"א). וכאן החרדים משחקים תפקיד חיובי: צורכים הרבה מוצרי 'כחול-לבן' כגון מזון מייצור מקומי, וממעטים במוצרי מותרות מיובאים.

גישה כלכלית נכונה בנויה גם על צריכת מוצרים מסוגים שונים, כדי שכל ענפי התעשייה, הייצור והשירותים יתפתחו, ולא רק ענפים בודדים. גם כאן החרדים עושים שירות טוב למדינה: עם משפחותיהם הגדולות הם צרכנים נאמנים של מגוון מוצרי המשק הישראלי ועוזרים לצמיחתו.

הרבה עסקים חילוניים תלויים בקונים החרדים, ויש יצרנים שפרנסתם מתאפשרת רק בגלל שהחרדים צורכים את מוצריהם. למשל ענף התחבורה הציבורית, שהיה דועך במקומות מסויימים אילולא העובדה שיש בסיס חרדי שמחזיק אותו. גם עולם הרפואה הישראלי נהנה: החרדים הם במקום ראשון בארץ בתשלום עבור שירותי רפואה פרטית, לא כי הם עשירים – אלא בגלל הציווי האלוקי על שמירת הבריאות.

נוסף לזה, יש הרבה עולים חרדים מארה"ב וארצות מערביות, בעלי מקצועות חופשיים, שמביאים לישראל משאבים כספיים ניכרים.

תורה ושכרה בצידה

אולי זה מפליא, אבל עולם התורה מועיל למדינת ישראל גם מבחינה חומרית: בגלל שארץ הקודש היא מרכז התורה העולמי, רבים מיהודי חוץ לארץ באים לכאן ללמוד, משתקעים כאן ותורמים להגדלת האוכלוסייה היהודית בארץ – עובדה חשובה כשלעצמה. אגב, הילודה החרדית הגבוהה הכרחית לשמירת רוב יהודי בישראל, מול הילודה הגבוהה של המגזר הידוע שרוב אנשיו עוינים יהודים. החרדים תורמים אפילו לריבוי הטבעי של החילונים, כשחלק מסוים מילדי החרדים 'חוזר בשאלה'…

כיוון שאי אפשר להחזיק את הישיבות עם הקצבה הממשלתית הזעומה, ראשי הישיבות מגייסים ממון בחוץ לארץ ומביאים אותו לישראל. כסף זה משמש כאן לקניית מוצרי המשק הישראלי ולהנעת ענפי הכלכלה. אלו סכומי כסף גדולים מאוד שמגיעים לישראל מבחוץ ועוזרים לפיתוח המשק – ללא מאמץ מצד המדינה.

כדאי לקרוא את דבריו של יהודה בן אלי, כלכלן ומנהל פרויקטים בבנק מרכנתיל: "מבחינה כלכלית, אדם 'עובד' הוא מי שמבצע פעולה מסוימת ומקבל תמורתה כסף. במידה והכסף מגיע מהארץ אזי הוא עובד מקומי, ואם הכסף מגיע מחו"ל הוא 'יצואן'… האברכים מגיעים לכולל, מחתימים שעון נוכחות, לומדים תורה, ומקבלים על כך מלגה שרובה המוחלט מגיע מתרומות של יהודים מחו"ל. מבחינה כלכלית הרי שהם 'יצואנים', ולא 'מובטלים'. בעניין זה ישנו דמיון בין עבודתם של אברכי כולל לעבודתם של חוקרי אקדמיה במדעי הרוח והחברה. אף אחד אינו מגדיר את החוקרים באקדמיה כ'לא עובדים' בגלל שהם מייצרים ידע ולא דבר חומרי. הגדרת האברכים כ'לא עובדים' וגם לא כסטודנטים, היא עמדה פוליטית השוללת את קיומו של השונה. למעשה, הכוללים והישיבות מהווים את ענף היצוא הותיק והיציב ביותר בישראל".

שלילת תקציבים מהחרדים – הוגן?

מדברים כעת על שלילת תקציבים מהישיבות בגלל אי התגייסות תלמידיהן לצבא. על עצם שאלת הגיוס יש לחרדים הרבה מה להשיב, אבל בלי קשר לזה כדאי להבהיר: לשלול תקציבי מדינה בגלל אמונה דתית – פירושו לגזול כספי מיסים מאזרחים ישרים ששילמו אותם. זהו שוד לאור היום באיצטלה חוקית.

ואסביר: כספי מדינת ישראל אינם כספים של קבוצה מסויימת. הם כספי ציבור, שבאים ממיסים שמשלמים כל האזרחים, כולל חרדים רבים, ומתמיכות מחוץ לארץ, כאמור. כל אזרח משלם מיסים למדינה בכמה וכמה דרכים: מסכ הכנסה, מע"מ על אלפי מוצרי צריכה ועל שירותים שונים, מיסי קנייה, רכישה ושבח, אגרות למשרדים ממשלתיים ועוד.

אזרחים משלמים מיסים – ובתמורה מקבלים שירותים ותקציבים מהמדינה. כל אזרחי זכאי שהמדינה תחזיר לו, תמורת המיסים ששילם, תקציב ושירותים שהוא צריך. אזרחים חרדים נתנו את כספם, בין השאר, עבור קיום עולם התורה והישיבות. האם לא מגיע להם לקבל בצורה זו חלק מהמיסים ששילמו?

לכן להבנתי, לשלול כספי מדינה מחרדים, מסיבות שנעוצות באמונתם הדתית, זה פשוט לגזול מהם חלק מכספם. זה אינו תקין, בלשון המעטה. יש כאן קבוצה אחת שמשתמשת בכוחה המשפטי בניסיון לכפות אורחות חיים על ציבור שלם.

האם אותה קבוצה הייתה רוצה שהחרדים יכפו עליה ענייני דת, אם הם יהיו רוב במדינה?

*

על פי הנתונים שראינו החרדים תורמים לכלכלת ישראל בכמה דרכים משמעותיות. נוסף לזה, הם האוכלוסייה המתנדבת ביותר במדינת ישראל. לכן הצגתם כפרזיטים ומשתמטים היא חטא לאמת.

יש הרבה מאוד אזרחים לא-חרדים שמתחמקים מנשיאה בנטל הכלכלי: על ידי אי-תשלום מיסים, עבודה בשחור, בנייה לא-חוקית המונית על קרקעות מדינה – ולא נראה שזה כואב למישהו. למה דוקא כלפי החרדים, שכפי שהראיתי תורמים הרבה מאוד לישראל – יש כל כך הרבה הסתה?

זה בסדר שיש ביקורת על המגזר החרדי. בכל ציבור יש דברים לתקן. ביקורת כן, שנאה לא. וראוי שכל מגזר יתעסק בתיקון פגמיו הוא, ולא בבעיותיו של מגזר אחר שאינו מכיר היטב מבפנים.

---

מאמרים מומלצים

אתם תיפלו מהכיסא: החרדים תורמים למדינה ולחברה מאות מיליארדי שקלים

‏יוסי באום

https://x.com/YOSSIBAUM/status/1809175616987562098

 

מסתברא – כלכלה עברית ומדע מגויס

לאחרונה פורסמו מחקרים "מדעיים" הטוענים שהציבור החרדי "חי על חשבון" שאר הציבור. מטרת הדברים הנכתבים כאן היא להראות איך הם מבוססים במקרה הטוב על דעות קדומות והבנה לקויה של הנתונים, ובמקרה הרע על מניפולציות סטטיסטיות, ועל עיוות מובנה של החשיבה הכלכלית.

יהודה בן אלי (MBA), כלכלן ומנהל פרויקטים בבנק מרכנתיל

https://did.li/a6rZH

 

סוחטים את המדינה (?)

אומרים שהם לא עובדים, חיים על חשבון אחרים, פרזיטים, ואכפת להם רק מעצמם. לחרדים יש הסברים מעניינים, מסתבר, רק שלא ממש שומעים אותם. הכל על אברכים, סחטנות, והכתובות האמיתיות שאליהן הולך הכסף שלכם.

דניאל בלס

https://www.hidabroot.org/article/1049

 

אחת ולתמיד: כל האמת על החרדים

כולנו עדים לדיבורים ולסרטונים כנגד היהודים החרדים, שודדי הקופה הציבורית, שלא מגיע להם כלום. אז בואו נתבונן בכמה עובדות, וכל אדם יסיק את המסקנות לעצמו.

הרב זמיר כהן

https://www.hidabroot.org/article/1156242

 

הנתונים מוכיחים: המודל החרדי עובד

פרשנים כלכליים חזו למדינת ישראל קריסה כלכלית בגלל המגזר החרדי, בינתיים הנתונים מלמדים כי הכיוון הרבה יותר אופטימי. יש תורה – יש קמח.

יהודה אייזיקוביץ

https://www.hidabroot.org/article/1190439

---

תמונה ראשית: משה מילנר, לשכת עיתונות ממשלתית

קישור ישיר למאמר זה: https://wp.me/p5rmAC-Ja