ניסן לברון *
(בתמונה למעלה: שחזור חותם מימי בית המקדש הראשון ועליו המילה "לירמיהו", כשמו של הנביא באותה תקופה. ברקע – הרי יהודה. מופיע בכרך ד' של סדרת "ארכיאולוגיה תנ"כית").
הארכיאולוגיה של ארץ ישראל היא נושא יקר לליבי, לכן שמחתי כשבשנת תשע"ה (2015) פנה אלי הרב זמיר כהן וביקש שאסייע לו בהכנת ספר על ארכיאולוגיה תנכ"ית, בסגנון של ספרי "המהפך" על תורה ומדע שהוצאנו לאור לפני כן.
הכנת הספר הייתה בשבילי שליחות: להמחיש על ידי הממצאים הארכיאולוגיים עניינים מהתנ"ך ומספרות חז"ל.
בספרים הקדושים הללו יש מושגים שהקורא בן-זמננו מתקשה להבינם, כי הם שייכים לצורת חיים עתיקה שאינו מכיר. אבל בצורה זו חיו אבותינו ורבותינו, שעיצבו את היסודות הרוחניים של עם ישראל. בספריהם מוזכרים חפצים ומושגים מחיי היום יום שלהם, וכדי להבין את דבריהם יש להכיר את הפריטים הללו, שאינם בשימוש כיום. ולהלן דוגמה לכך.
סכנה, בור!

כשיהודי שחי בזמננו נתקל בבור, הוא מתייחס אליו כדבר שאינו בעל ערך, כמטרד או סכנה בטיחותית. לכן לא מובן לו מדוע התורה מציינת בורות מים כחלק מהשבח של ארץ ישראל:
"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ… לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ, וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ" (דברים ו, י-יא).
וכן מתפלא היהודי המודרני כשהוא רואה שהמשנה והתלמוד דנים בכובד ראש בהלכות מכירת בור מאדם לאדם. לדוגמה:
"הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר מָכַר [גם את ה]בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת" (בבא בתרא סז, ע"א).
מיודענו תוהה: מה כל כך חשוב בבור, שהתורה משבחת אותו, ושבימי קדם היו מוכנים לשלם עבורו ולקנותו?
אולם כשמסיירים ביישובים העתיקים ורואים את הבורות הרבים לאגירת מים, שאפשרו את החיים, בהיותם מקור המים היחידי בקיץ החם – מובנת היטב חשיבותם של הבורות המוזכרים בתורה. וכך גם בדברים אחרים – היכרות ישירה עם השרידים הארכיאולוגיים ממחישה ליהודי שחי בזמננו מושגים חשובים בתנ"ך, במשנה, בתלמוד ובשאר ספרות חז"ל.

מספר אחד לששה כרכים
הרעיון המקורי של הרב כהן היה לכתוב ספר אחד בלבד, שיכלול את כל הממצאים החשובים, החל מהקדומים ביותר. פרק אחד יוקדש לממצאים מימי בית ראשון ופרק נוסף לממצאים מימי בית שני, ובזה נמצה את הנושא.
אולם ככל שהתקדמנו בהכנת הספר התברר שיש הרבה ממצאים חשובים וספר אחד לא יכיל את כולם. יותר מכך, ראינו שכמות הממצאים כה גדולה עד שהיא מצדיקה הכנת סדרת ספרים, וכך עשינו.

הרעיון הבסיסי עליו בנויה הסדרה הוא שיש ממצאים ארכיאולוגיים הממחישים דברים שכתובים בתנ"ך ובספרות חז"ל, ואת קורותיו של עם ישראל, ונכון להציגם לקהל הרחב. כיהודים שומרי מצוות החלטנו שנקודת המבט של הספר תהיה עובדתית ומבוססת על המחקרים בתחום, אך מתוך כפיפות לנאמר בתורה שבכתב ושבעל פה.
בהתאם לכך, בדקתי מאות מחקרים וספרי ארכיאולוגיה והיסטוריה. יצרתי קשר עם ארכיאולוגים ומדענים אחרים, ביניהם כמה מהבכירים בארץ ובעולם, שסייעו ביצירת הספרים. שמותיהם הוזכרו בתודה בספרים, וגם בסוף מאמר זה.
במקביל, בדקתי את המקורות התורניים הרלוונטיים, השוויתי בינם לבין תוצאות המחקרים והכנסתי לספרים מובאות שהאירו את הנאמר באורה של תורה. כדי להנגיש את הדיווחים המדעיים לקהל הרחב ניסחתי את הטקסטים בשפה המובנת לכל.
העבודה הצריכה מגעים עם אנשי מקצוע נוספים בענף, כמו אנשי רשות העתיקות, מוזיאון ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, המטה לארכיאולוגיה במנהל האזרחי, בית הספר הצרפתי בירושלים למקרא ולארכיאולוגיה, הצלמים המומחים גבי לרון, זאב רדובן ועוד.

תגליות נדירות
במהלך העבודה הגעתי לממצאים חשובים שלא היו ידועים לציבור הרחב, המוסיפים אור יקרות על הידוע לנו מהתנ"ך ומתלמוד.
לדוגמה, בעיראק, באזור שמקובל שבו חיו אברהם אבינו ומשפחתו, גיליתי שיש יישוב עתיק בשם ”תל איברהים" וסמוך לו זורמת תעלת מים ששמה ”נהר הנביא איברהים". בקרבתם יש מקומות עתיקים הנושאים את שמותיהם של תרח, אביו של אברהם, נחור, בנו השני של תרח, ודמויות נוספות מהמשפחה. מהתורה ומחז"ל משמע שאברהם ומשפחתו היו ידועים ונכבדים, ולכן הגיוני שעל שמם נקראו מקומות יישוב.

דוגמה נוספת: בארכיון של אוניברסיטת פנסילבניה מצאתי תצלום של חותם מיוחד במינו, שהגיע לידי הארכיאולוגים האמריקנים שחפרו בבבל ב-1890. שורטטו עליו ארבעת המינים הניטלים על ידי יהודים בחג הסוכות, והם שורטטו בדיוק בהתאם להלכה. על החותם נחקק באותיות עבריות שם בעליו: "מרי בר שמואל". "מרי" היה שם מצוי בין חכמי התלמוד בבבל, ו"שמואל" היה מגדולי חכמי התורה שם. מסתבר מאוד כי זהו חותמו של יהודי שחי בבבל בתקופת התלמוד והיה אחד מחכמי התורה.

בתמונה הקטנה מימין: רישומו של החותם לאחר שהוטבע על חימר רך, כפי שנעשה בשימוש השוטף על ידי בעליו. המילים "מרי ב"ר שמואל", בשחור, נוספו כעת להמחשה (Babylonian Expedition Purchase, 1890).
ארכיאולוגיה במראה נאה
תמונות ממחישות היטב את הנאמר, ולכן חלק חשוב מעבודתי היה להשיג תצלומים ואיורים איכותיים של הממצאים הארכיאולוגיים. לצורך כך בדקתי ארכיוני תמונות של מכוני מחקר, אוניברסיטאות ומוזאונים בארץ וברחבי העולם, המוצגים באינטרנט. יצרתי קשר עם ארכיאולוגים שחפרו באתרים המוזכרים בספר והם מסרו לנו תמונות חשובות. חלק מהאתרים נמצאים כיום באזורי מלחמה או בארצות עויינות, כגון עיראק, לבנון וירדן. איתרתי תיירים שהגיעו למקומות הללו וצילמו את הממצאים, וגם הם העניקו תצלומים נדירים עבור הספר. ארגון מוסלמי נתן לי תצלומים יקרי המציאות של מבואות הכניסה להר הבית ובית המקדש, המתוארכים לימי בית המקדש השני ונמצאים כיום מתחת למסגד אל-אקצה.


ציור המשחזר את מראה המבואות והכיפות מוצג להלן.
נוסף לזה, זכינו שצוות שלם של ציירים מקצועיים הכינו עבור הספר איורים הממחישים את הנאמר. גם צוות הגרפיקה טרח רבות יחד עימי לשוות לספר מראה נעים לעין.




"יש אבנים עם לב אדם"
במשך הכנת הסדרה התגברה אצלי התחושה שדרך הממצאים העתיקים אפשר לגעת בפנינים מחייהם של אבותינו שגרו בארץ הזו. חשתי שבתוך תילי האבנים הארכיאולוגיים טמונות תמונות-הוד מחייהם של יהודים שהשתדלו לקיים מצוות ולעבוד את ה', גם תחת רדיפות קשות של שלטונות זרים.
הרגשה זו דרבנה אותי לסייר באתרים שברחבי הארץ ולבדוק מקרוב את מה שאנו כותבים עליו. הצטרפה אלי אשתי ד"ר רבקה לברון, שסייעה רבות בענייני הספרים, ובין השאר ניצלה שהות בלונדון להיכנס למוזיאון הבריטי ולבדוק ממצאים חשובים המוצגים שם.
בירושלים עקבנו רגלית אחר שרידי אמות המים שהובילו מאזור חברון להר הבית. חלק מהשרידים מוסתרים על ידי צמחיית פרא או נמצאים במקומות קשים לגישה, ונאלצנו לטפס על גבי סלעים כדי להגיע אליהם. במקרה אחד ניהלנו מרוץ נגד החשיכה ההולכת וקרבה בדקות ספורות, למהר למצוא את השרידים הנסתרים טרם יחשיך ולא נוכל לזהותם.

ליד הר הצופים שבירושלים נכנסנו למערה גדולה שבתוכה חבוי מפעל לייצור כלי אבן, מימי בית המקדש השני. כלי אבן אינם מקבלים טומאה ויהודים עשו בהם שימוש רב באותה תקופה.

בכפר עתרי שמדרום לבית שמש נכנסנו בחרדת קודש לבית כנסת עתיק מימי בית שני, ולמרבה השמחה גילינו כי הוא נבנה בדיוק לפי ההלכה.

בשערי הערים חצור, גזר ולכיש ראינו את ספסלי האבן ששימשו את בתי הדין המקומיים. התורה מציינת בכמה מקומות ששער העיר שימש כמקום מושבו של בית הדין העירוני, לדוגמה: ""שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח).

בהרי יהודה התמודדנו עם סבכי שיחים קוצניים וגילינו מקוואות טהרה עתיקים שנשתמרו להפליא, וניכרת בהם ההקפדה על הלכות טהרה.

נוסף לכך הצטרפתי לקבוצת 'עמיתים לטיולים' המקיימת סיורים באתרים ארכיאולוגיים, עם הדרכה ברמה לימודית גבוהה, וייסדתי את פורום "ארכיאולוגיה יהודית" בו דנים בנושאים הללו.
למיטב ידיעתי סדרת ספרים זו היא הפרויקט הראשון מסוגו שנעשה בתחום, וכעת החומר היקר הזה מוגש בכבוד ובאהבה למעוניינים. חלק מהספרים תורגמו לשפות זרות.
סדרת הספרים ארכיאולוגיה תנ"כית
מחבר: זמיר כהן
עורך ראשי, הפקה, עריכה גרפית, איתור מקורות ותמונות: ניסן לברון
עורך משנה: ערן בן-ישי
הוצאת הידברות יהודית, ישראל
תוכן הספרים
- כרך א' – תקופת נח והמבול, מגדל בבל, אברהם אבינו, סדום ועמורה, יוסף והשעבוד במצרים, יציאת מצרים, מסעות בני ישראל במדבר סיני.

- כרך ב' – כניסת עם ישראל לארץ בימי יהושע בן-נון, כיבוש ארץ ישראל וההתנחלות בה, הקמת מלוכה בישראל, עיר דוד וירושלים, סוף ימי דוד המלך.

- כרך ג' – מלכות שלמה, בניית בית המקדש הראשון, מפעלי הבנייה של שלמה המלך, התפלגות ממלכת ישראל וממלכת יהודה, כיבושי מלכי אשור וסנחריב, מאבק מלכי יהודה בפולחן האלילי.

- כרך ד' – שלהי ימי בית המקדש הראשון, עליית ממלכת בבל, פלישת נבוכדנצר לארץ ישראל וחורבן בית המקדש הראשון, גלות בבל, שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, בניית בית המקדש השני, מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

- כרך ה' – עליית ממלכת יוון, מרד החשמונאים, הכיבוש הרומאי, מלכות הורדוס, ירושלים וישראל בימי בית המקדש השני.

- כרך ו' – העלייה לרגל לירושלים, המרד הגדול, כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש השני, נפילת מצדה, מגילות הקודש הגנוזות, ביתר ומרד בר-כוכבא, תפילין ממדבר יהודה.

תודה מקרב לב למומחים שמסרו מידע חשוב, או נתנו רשות לפרסם קטעים מחיבוריהם ותמונות שברשותם
- פרופ' אדם זרטל (ז"ל), אוניברסיטת חיפה
- פרופ' אהרן מאיר, אוניברסיטת בר אילן
- פרופ' אנדריי למייר, אוניברסיטת סורבון, פריז
- פרופ' אמנון בן-תור, האוניברסיטה העברית בירושלים
- פרופ' בועז זיסו, אוניברסיטת בר-אילן
- פרופ' ג'ואן טיילור, קינג'ס קולג', לונדון
- פרופ' יוסף גרפינקל, האוניברסיטה העברית בירושלים
- פרופ' לארי ג'. הֶר, אוניברסיטת בורמן, קנדה
- פרופ' עודד בוסתנאי, אוניברסיטת חיפה
- פרופ' רושיו דה-ריבה, אוניברסיטת ברצלונה, ספרד
- פרופ' תומס לוי, אוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו
- ד"ר אהרן טבגר, אוניברסיטת אריאל
- ד"ר אורית פלג-ברקת, האוניברסיטה העברית בירושלים
- ד”ר איליין סולוויי, מכון הערבה ללימודי הסביבה
- ד"ר אילת מזר (ז"ל)
- ד"ר אריה בורנשטיין, המכללה האקדמית תלפיות
- ד"ר ג'אנקרלו לקרנצה, אוניברסיטת נאפולי ללימודי המזרח
- ד"ר גריט ואן-דר קואיג', אוניברסיטת ליידן, הולנד
- ד"ר דביר רביב, אוניברסיטת בר-אילן
- ד"ר חיים כהן, המכון לחקר הים, אוניברסיטת חיפה
- ד"ר טיבור גרול, אוניברסיטת פֵּץ', הונגריה
- ד"ר יונתן אדלר, אוניברסיטת אריאל
- ד"ר ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת
- ד"ר מרגו קורפל, האוניברסיטה התיאולוגית, הולנד
- ד"ר רבקה לברון, ישראל
- הרב יהודה לנדי, מומחה לארכיאולוגיה תנ"כית
- אשר גרוסברג, חוקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל
- בועז לנגפורד, האוניברסיטה העברית בירושלים
- מאיר רוטר, חוקר ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל
- מרטין שויאן, מנהל אוסף שויאן, לונדון
קישור למאמר זה: https://wp.me/p5rmAC-zQ
20 במרץ 2023 at 22:56
מדהים ..
אהבתיאהבתי