ניסן לברון *
מכתב שכתבתי בשנת תשע"ט, לנשיא המדינה, לראש הממשלה מר נתניהו, ולחברי הכנסת
שלום רב,
הדברים הבאים משקפים את דעתם של רבים מאזרחי המדינה: יש תחושה קשה שהממשלה אינה עושה מספיק למען ביטחון האזרחים מול הטרור האיסלמי בארץ.
פעם אחר פעם אנו שומעים על פגיעות ונזקים בנפש וברכוש. מעט דוגמאות: המצב המביש המתמשך ביישובים היהודיים "נעטפי עזה". ירי טילים חוזר ונשנה כבר שנים על אזורים אזרחיים שלנו (!). חוסר ביטחון למתיישבים ביו"ש ובמקומות אחרים בארץ. רציחת אזרחים בבתיהם ובמקומות עבודתם בנווה צוף, בברקן, ובגוש עציון. וכן אלימות המסתננים כלפי אזרחי דרום תל-אביב, ועצם שהייתם במדינת היהודים.
דם יהודי, של נשים וילדים, נשפך שוב ושוב בארץ הזו, ורק בגלל שהם יהודים. וזאת לאחר שבעים שנות עצמאות, וממשלה ריבונית, עם כוחות ביטחון גדולים העומדים לרשותה.
מערכת ביטחון שיכולה להביא ארכיון סודי מתוככי איראן הרחוקה, אינה מסוגלת להבטיח את שלומם של אזרחיה בבתיהם? מה הייתה כל מדינה נורמלית אחרת עושה, למי שמשגר נגדה מאות טילים?
שוב ושוב אנו שומעים הצהרות והבטחות על "המחיר הכבד…" שמבצעי הטרור ישלמו, ואין להן כיסוי בשטח. יש רפיסות ביחסי חייל-מחבל, וכבילת ידי חיילנו. מסכנים את חיי לוחמינו כדי לא לפגוע באוכלוסיית האויב, והתוצאה – שחיילי צה"ל שהותקפו, נפגעים בעצמם. בתי משפט קובעים שמחבל שהכה יהודי בסכין "לא באמת התכוון לרצוח". "ההרתעה" נעלמת.
כל זה הוא פגיעה חמורה ומתמשכת בביטחונם של עשרות אלפי תושבי ישראל. איננו מאמינים שמדינה נורמלית הייתה מאפשרות שאזרחיה יסבלו כך.
ובעוד שהעם סובל עוד ועוד, אנו מתביישים לראות את התנהגותם הפומבית של האנשים שאמורים לטפל בכך: חלק מחברי הכנסת, בוועדות, ובמליאה. צעקות, העלבות אישיות, רדידות מחשבתית. כיצד אפשר לנהל מדינה עם אנשים ברמה כזו, שמתנהגים בציבור בצורה לא-ראויה? חובה לנקוט בצעדים לשפר את המצב. לדוגמה:
- לקבוע קוד אתי של התנהגות, כמקובל בהרבה מוסדות, ולאכוף אותו.
- ח"כ שיורד מתחת לרמה מוגדרת בהתנהגותו, יורחק לזמן ארוך מבנין הכנסת.
חברי ממשלת ישראל: בחרנו בכם כדי לטפל בבעיות הללו בכל תבונתכם, בכל מרצכם ובכל כוחכם. לרשותכם, באופן בלעדי, עומדים תקציבים גדולים, תשתית ארגונית שנבנתה בעמל רב במשך עשרות שנים (צה"ל, משטרה, מג"ב, שב"כ, כדומה) והרשות מצד החוק. אתם גם מקבלים משכורת מהציבור עבור זה. יש לכם מחויבות לשמור על ביטחונם של האזרחים. אנו כאזרחים לא יכולים, וגם אסור לנו, לפתור בעיות ביטחון באופן עצמאי.
אנו לא מרגישים שהמערכת עושה מספיק. העם סובל, ומצפה לראות תוצאות ברורות בשטח.
בברכה,
ניסן לברון
להשאיר תגובה