הרב ארז משה דורון  ~

חוזרים בתשובה שאלו את הרב ארז משה דורון לאן כדאי להם להשתייך: לחברה החרדית, או התורנית והדתית-לאומית? הרב ענה להם תשובה יסודית ומאלפת, הטובה לכל אדם באשר הוא.

 שלום,

יש לנו שאלה אל הרב ארז, נשמח לעצה בבירור בעבודת השם שאנחנו עוברים:

התחלנו את התשובה שלנו בעולם החרדי. וגילינו בעיות רבות. במהלך השנים האחרונות, נחשפנו לציבור הדתי לאומי על כל גווניו, והוא אכן מאד מגוון. אנחנו מאד מבולבלים, על רקע חודש אייר וחגיגות יום העצמאות. אנחנו בגישה חרדית ביחס למדינה, כי אנו נידחים מממסדיות שקרית, המטמאת את נשמות ישראל. אבל זו נטייה טבעית של הלב. לא ביררנו מה דעת תורה אומרת בעניין. הבנו שלציבור תלמידי הרב קוק דעה אחרת. אולי נטיית הלב שלנו, היא רק בהלה של בעלי תשובה?

דבר נוסף, ההשתתפות והמעורבות בעם, שמאפיינת את הציבור הדתי לאומי – טובה בעינינו, אך אנו רואים גם את השלכותיה הפחות טובות מבחינת חינוך (אני מחנכת כיתה בציבור זה…).

אנחנו מרגישים כבעלי תשובה באמצע, על קו התפר בין המגזרים. לאן אנחנו בעצם שייכים? מי יכולים להיות בכלל החברים שלנו?

תודה רבה!

שלום רב,

אשריכם שיש לכם עיניים לראות ולב להרגיש שהמציאות איננה שחור לבן. זו מעלתם של בעלי תשובה שבאים מבחוץ ויכולים ביתר קלות להבחין באמת ובשקר גם בתוך חברה דתית זו או אחרת.

עם מי האמת?

רבי נתן אומר שאי אפשר להוכיח את האמת בראיות בשום אופן: "כי אי אפשר לברר ולהוכיח האמת על ידי ראיות בשום אופן" (ליקוטי הלכות ברכות השחר ג' סעיף י"א). כך או כך, יש צדיקים בשני המחנות. ובוודאי בשני המחנות יש רבים וטובים בעלי כוונות טהורות וליבם לשם שמיים. וזה מה שבאמת חשוב לזכור.

מה שהיצר הרע רוצה לעשות זה פירוד ושנאה

ומה שהצדיקים רוצים לעשות זה אהבה וקרבה ועין טובה אחד על השני, גם אם הוא חושב אחרת ממני. ראו מה כותב רבי אברהם בן רבי נחמן: "כי גם בעוצם שפלותנו בדור היתום הזה, בגודל ועומק תכלית תכלית דיוטא התחתונה שאנו מונחים כעת, עוד לא שב חרון אף היצר מאתנו, ועוד מתגרה בכל אחד בכעס וחמה, בקנאה ורדיפת הכבוד, בלשון הרע ושנאת חינם, וכל אחד מדמה בנפשו שהוא מבין אמתי על חברו, שחברו מחריב עולמות והוא רוצה לבנותם, שחברו כולו שקר והוא כולו אמת. וזה הדבר היה בעוכרינו להרחיק מהאמת יותר מהכל, שאי אפשר להאריך כל כך בעניין זה, כי באמת כולנו כצאן תעינו" ("כוכבי אור" ששון ושמחה י"א).

ועוד כתב בעניין זה:

"מיום בריאת העולם לא היה עדיין שני צדיקים וכשרים שיהיו שוים לגמרי בכל תנועותיהם וכו'. ועיקר המחלוקת הוא מחמת שכל אחד אינו מאמין בחברו שגם כוונתו ורצונו לשם שמיים, אף על פי שאין חברו מתנהג בדרכו ורצונו. כי הבעל דבר מטעה את הלב וכו'. כי באמת ראוי לדעת שכל הרצונות של כל בני האדם נמשכים מרצון העליון, ומי שיודע ומאמין בזה בשלמות, בוודאי לא יחזיק במחלוקת. כי ידין את חברו לכף זכות תמיד, כי יאמר בלבו: "אף על פי שאני יודע בעצמי שכוונתי לשם שמיים, לגמור מצווה הזאת וחפצי לשם שמיים באמת, וחברו מעכב בזה, אף על פי כן גם כוונתו לשם שמיים, כי יש לו ידיעה אחרת ונדמה לו שאין זה מצווה כלל, או שצריכין לעסוק במצווה אחרת, הגדולה מזה לפי דעתו. ואף על פי שאני חזק בדעתי מאד, ויש לי ראיות והוכחות אמיתיות שצריכין להחזיק בדרך זה ובמצווה הזאת, אף על פי כן, אפילו אם האמת הוא כדעתי, מי יודע לאיזה שורש נמשך חברי" ("כוכבי אור". פרק "ששון ושמחה" סעיף ט"ז)

מה צריך לעשות בפועל?

להתרחק מכל מי שהשקפתו מתבטאת בהתלהמות, יהיו דעתו או טיעוניו אשר יהיו, ובפרט כאשר דעותיו משקפות יהירות והתנשאות על מי שאינו משתייך למחנהו.
ומצד שני, לייקר ולכבד את מי שהשקפתו מלווה באהבה ובעין טובה על כלל ישראל, ולבקש את חברתו, השראתו ועצתו.
כך פעלו וחיו צדיקים גדולים כמו הרב שלמה זלמן אויירבך, הרב אריה לוין ודומיהם, ולמרות שבאו ממחנה מוגדר וברור, היו מלאי אהבה ועין טובה על כל יהודי באשר הוא, גם אם לא נמנה על המגזר הדתי ממנו באו. אחריהם ואחרי שכמותם ראוי ללכת ואותם ואת שכמותם ראוי לחקות.

לאן אנחנו שייכים?

מי שמתבונן במתרחש היום רואה גם, שהגבולות וההגדרות המגזריות הולכים ומיטשטשים. רבים מתעוררים מהאשליה שמספיקה שייכות חברתית כדי למלא את החיים בתוכן ומבינים שלא זה מה שיוביל אותם אל חוף מבטחים. רבים מניחים סימני שאלה במקום שבו שלטו סימני קריאה, לא מקבלים דברים כמובנים מאליהם, מרשים לעצמם לשאול שאלות נוקבות, מבקשים דרך, קצים בססמאות ומחפשים אמת, ומשום כך – גם חוצים גבולות. לכל הכיוונים. וזה סימן של התעוררות. זה סימן על קיומו של רצון קדוש שאנחנו חוזרים ונזכרים בו: לחזור ולהיות "עם ישראל".

מי יכולים להיות החברים שלנו?

"חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך" (תהילים פרק י"ט פסוק ס"ג), אומר דוד המלך. החברים שלי הם לא רק אלו שנמנים על החבורה המגזרית שלי. זה ממש לא העניין. החברים שלי הם כל היהודים שרוצים את ה', שנאמנים לתורתו ומצוותיו.
ואת החברות הזאת, את האחדות הזאת, את הכוח האמיתי והעצום שלנו כעם מבקש ה' ורצונו, אנחנו רואים היום בל"ג בעומר בציון רבי שמעון, אנחנו רואים בכותל המערבי של בית המקדש, ואנחנו רואים בצורה נפלאה ומרגשת, בציון רבינו רבי נחמן בראש השנה באומן, כאשר עשרות אלפי יהודים מכל הגוונים והצבעים, מתחברים באמת לרצון קדוש אחד: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".

חיזקו ויאמץ לבבכם
ארז משה דורון.

מקור: דף הפייסבוק של הרב ארז משה דורון